21/06/2018

טיולים בנגב

הקטן
הגדל
 
כניסת רשומים
אימייל
סיסמה
 
 

יתיר- סרטון קצרצר בהפקת משרד התיירות על אזור חבל יתיר yatirtourism
 
 
 
 
   

טיולים בנגב

-

מכוניות- מסלולי טיולים עם מכוניות בנגב המזרחי

-

``בין מדבר ליער`` - מתל ערד ליער יתיר

 
``בין מדבר ליער`` - מתל ערד ליער יתיר

מסלול לטיול עצמי (במכונית).
טיול משפחות במרחב בקעת ערד ויער יתיר (4-5 שעות)
מומלץ להצטייד מראש במפות מתאימות (רצוי מפות סימון שבילים - מס' 11 ומס' 12)
כתיבה ועריכה: יובל שחף - ערד
מי שמעוניין בפרטים נוספים וייעוץ לטיולים באזור - מוזמן לפנות ליובל שחף במרכז המבקרים בערד - טלפון: 08-9950190 או בנייד: 054-2666521
 

 

"בין מדבר ליער" (מתל ערד ליער יתיר)

נקודת המפגש והאתר הראשון: גן לאומי תל ערד (הכניסה בתשלום)

גן לאומי תל ערד, כשבעה קילומטר ממערב לעיר ערד, הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל.
במקום שכנה עיר כנענית חשובה בתקופת המקרא. ערד מוזכרת בתנ"ך (במדבר כ"א, א'), באירוע שבו מלך ערד חסם את הדרך בפני בני ישראל, שביקשו לעלות לארץ בעת יציאת מצרים, לפני המועד "המובטח" ע"י אלוהים.
לאחר שניצח אותם בקרב שנערך במקום, נאלצו בני ישראל לחזור למדבר ולהמשיך בנדודיהם עוד 38 שנים ולהגיע לארץ כנען מעבר הירדן המזרחי. עוד מסופר במקרא, שמלך ערד (המאוחר יותר..?) נמנה על המלכים של ערי כנען, אשר נכנעו לפני יהושע במהלך כיבוש הארץ.

בחלק התחתון של המתחם נחשפו שרידי יישוב גדול ומרשים, מהתקופה הכנענית הקדומה (3150 עד 2200 לפנה"ס). זו הייתה אז אחת הערים הגדולות בארץ והיא יחידה מסוגה שנמצאת על פני השטח (ולא מתחת לשכבות ערים מאוחרות יותר..). לאחר שהעיר נהרסה, היא לא נבנתה מחדש ועל כן הממצאים שבה הפכו מפתח להבנת התקופה. המבקרים במקום יכולים להתרשם מהחומה שהקיפה את היישוב וממגדלי השמירה שלה. החפירות חשפו חלקים ממערכת הביצורים, כיכרות ורחובות, מבני ציבור ומבני מגורים, שבהם נמצאו כירות בישול, מכתשים, ריחיים וכלי חרס רבים. מפעל המים של העיר מעניין במיוחד. במקום אין מקורות מים טבעיים ועל כן העיר השתיתה את קיומה על מאגר גדול, שאליו התנקזו מי הנגר בחורף, מהרחובות ומהבתים. מבצע "הנדסי" מתקדם ביותר לתקופתו, במיוחד כשחושבים על כך שהוא התנהל לפני כ- 5,000 שנים..

בחלק העליון של האתר נמצאת מצודה מהתקופה הישראלית. נראה כי במקום הוקם בראשית תקופת המלוכה, מתחם מבוצר, שהוקף בחומת סוגרים. המצודה נחרבה בפעם הראשונה, כנראה על ידי פרעה שישק המצרי (925 לפני סה"נ) ונבנתה כעבור זמן קצר מחדש, עד לחורבנה הסופי בשנת 586 לפניה"ס.
ממצא מרתק הוא המקדש הישראלי, שהתגלה בפינת המצודה. התגלו כאן גם אוסטרקונים (כתובות על חרסים) עבריים רבים, כולל איגרות שנשלחו אל אלישיב בן אשיהו, מפקד המצודה האחרון.


המשך המסלול: מבקעת ערד אל הר עמשא

נצא מן הגן הלאומי ובצומת הקרובה נפנה שמאלה (צפונה). מימין פרוסים שטחים חקלאיים המעובדים ע"י תושבי הישובים בדרום הר חברון. הגידולים החשובים כאן הם כרמים של ענבי יין משובחים ומטעי שקדים וכן גידולי תעשייה וירקות עונתיים.

בבקעת ערד נמצאים גם מחנות האימונים המרכזיים של חטיבת הנח"ל ונוכל לזהותם בסמוך לכביש.

אנו עוברים בדרכנו ליד מספר ריכוזי מגורים - "לא מוסדרים" - של הפזורה הבדואית. הכוללים מבני פח ובלוקים ואפילו מסגד בנוי פחים, עם מערכת רמקולים לקריאת המאמינים לתפילות. "ישובים" אלה כאמור אינם מוכרים ע"י המדינה, אך למרות זאת ניתנים עבורם שירותי חינוך ובריאות במרכזים סמוכים.
השבט העיקרי המתגורר כאן משתייך לפלג הנקרא אל-עמור.

אנו חוצים רכס גבעות נמוכות, הקרוי גבעות ציה ויורדים חזרה למישור בו נמצא בסיס הנח"ל המרכזי (מימין לנו).

מיד לאחר הבסיס נבחין (שוב מימין) בשרידי ישוב קדום. זו העיירה קריות מהתקופה הרומית-ביזנטית. זה היה כנראה מקום מוצאו של יהודה איש קריות, עליו נאמר שהסגיר את ישו לרשויות וגרם לצליבתו ומותו.
בין שרידי הישוב הקדום נמצאה כנסיה ביזנטית מרשימה, עם רצפת מוזאיקה יפה ושמורה (האתר מכוסה בעפר לצורך שימורו).

משני צדי הכביש הוצבו שלטים המכריזים על השטח כשמורת טבע. זו שמורת הר עמשא הכוללת בתחומה את הרכסים והשלוחות, אליהם אנו מתחילים לעלות בכביש. בשמורה זו נמצא צמחים אופייניים לצמחיית ספר המדבר - במעבר מהרי חברון למדבר יהודה. בין הצמחים הבולטים בשמורה: גביעונית ערבית, עירית גדולה, צבעוני ההרים וצמחי תבלין מגוונים.

אנו עולים בכביש הצר ומגיעים לצומת ופונים עם השילוט שמאלה, לכיוון הישוב הר עמשא.
לאחר כמה מאות מטרים, בקצה החורשה שמשמאלנו, נפנה שוב שמאלה ונעלה בכביש לכיוון הישוב.

באזור השער נחנה את הרכב בשטח חנייה מאספלט ונעלה ברגל לפסגה הנמצאת מימין (מדרום) לקיבוץ (העלייה בשביל המסומן בתחילתו בשילוט של שמורת טבע). נמשיך בשביל ונפנה ימינה אל שיא הרכס שם נמצאת תצפית נוף מרהיבה אל בקעת ערד ודרום מדבר יהודה: תצפית עמשא.

נקודת העצירה השנייה: תצפית הר עמשא

אנו נמצאים בגובה של 858 מ' מעל פני הים, על רכס הר עמשא, באחת משתי הפסגות הגבוהות ביותר, שבתחום השמורה והיער. התצפית מכאן היקפית.
בכיוון צפון נזהה פסגה גבוהה יותר (מעל 900 מ'), עליה נמצא הישוב בית יתיר (מצדות יהודה) ובתחומו בשיא הרכס מבנה המשטרה הירדנית (משטרת הרוכבים המדברית) "לוציפר". בהמשך (לכיוון צפון מערב) רכסי הר חברון וריכוזי הכפרים הפלשתינאים סמוע ויאטה, הנמצאים מעבר לגדר ההפרדה ומצפון להם העיר חברון.
במערב ומדרום מערב לנו משתרע יער יתיר הירוק (ועליו בהמשך..).
רחוק יותר דרומה ולדרום מזרח נזהה את הרכסים הצפוניים של הרי הנגב (הרי אפעה ודימונה).
התצפית היפה ביותר היא לכיוון מזרח. לרגלינו בקעת ערד, בה נסענו קודם ומעבר לה הרכסים וערוצי הנחלים של מדבר יהודה הדרומי. באופק בולטת העיר ערד על רכס כידוד, בגובה של כ 600 מ' מעל פני הים.

נרד מהתצפית ונמשיך עם הרכב חזרה בכביש לתוך יער יתיר.


יער יתיר
(מתוך כתבה של חוה בראון - קק"ל)

יער יתיר הוא אחד היערות הגדולים בארץ, אשר ניטע והתפתח לתפארת החל משנות ה-60, כנגד כל הסיכויים.. ביער מסלולי טיול מגוונים (ברגל, ברכב ובאופניים), אתרים ארכיאולוגיים, תצפיות נוף וחניוני יום מוסדרים.

אזור גיאוגרפי: המורדות הדרומיים של הר חברון (מצפון-מזרח לעיר באר שבע).
שטח היער: כ 40,000 דונם (כולל מתחמי נטיעות חדשות, של עצים "רחבי עלים" בשולי יער האורנים הותיק).
מתאים לטיולים: לכל המשפחה.
עונה מומלצת: כל השנה. בחודשי הקיץ נהנים מצל נעים ומכרמי ענבים, בחודשי הסתיו (אוקטובר-נובמבר) פורחות החלמוניות לשבועיים-שלושה, בחורף יש ראות מצוינת ובאביב - פריחות צמחי הבר ומטעי הדובדבן והנקטרינות.
יער יתיר הוא למעשה היער הנטוע הגדול ביערות ישראל וראשיתו בפריצת דרכים, כחלק מן האתגר הלאומי של פיתוח הנגב. בשנת 1964 נטעו יערני קרן קימת לישראל את העצים הראשונים כנגד כל הסיכויים, ולמרות זאת, הלך היער והתפתח עד שהפך לגדול היערות "נטועי נאדם" בישראל.

במחקר משותף לקק"ל ולמכון ויצמן למדע, התגלה שקצב צמיחת העצים ביער אינו נופל מקצב צמיחת העצים ביערות בעלי כמות משקעים כפולה מזו היורדת במקום. העצים, כך הסתבר, מגלים יעילות ומשתמשים בפחות מים תוך שהם מפצים על כך באמצעות שימוש בפחמן דו חמצני. במילים אחרות, למרות האקלים המדברי השורר ביער יתיר, הוא התרחב באופן טבעי וזאת משום שהעצים "סופגים" חלק מהכמות של הפחמן הדו חמצני כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, ובכך מסייע היער לצמצום התחממות כדור הארץ.

בלב יער יתיר הוקמה לפני שש שנים תחנת ניתור לגזי חממה, היחידה במזרח התיכון. מגדל מתכת ירוק וגבוה מסתתר לו בסבך העצים של היער. אחת ממטרותיה העיקריות של תחנת ניטור זאת, היא לבדוק את המאזן בין פליטה לקליטה של הפחמן הדו חמצני ביער הייחודי. לבדיקה זו חשיבות סביבתית רבה, מאחר והפחמן הדו חמצני הוא הגז העיקרי המשמעותי המשפיע בתהליך ההתחממות של כדור הארץ.

אורך שביל המתקנים החקלאיים: כ 600 מטר לכיוון אחד, כ 15 דקות הליכה לכל כיוון. השביל מסומן בשחור ומתחיל בסמוך לחניון בראש הרכס וסופו בערוץ נחל ענים, ביינות עצי אורן נטועים.

דרכי נוף ושבילי טיול נוספים ביער: דרך ראשית (מסומנת בצבע ירוק), דרך החלמוניות (מסומנת בצבע שחור), דרך נוף מערבית עד לגדר ההפרדה (מסומנת בצבע כחול), דרך המאגר (מסומנת בצבע כחול) ודרך הפטרולים (מסומנת באדום).

חניוני נופש פעיל: ביער מספר חניונים מוסדרים, עם שולחנות, מתקני גריל, ברזים, מתקני משחק ופחי אשפה.
התאמה למוגבלי תנועה: שביל ההליכה ברובו עביר לנכים. חלק מהשולחנות בחניון מותאמים לנכים.

מקור שמו של היער: היער נקרא על שמה של עיר הלווים יתיר (היום: "חורבת יתיר"), ששרידיה נמצאים בתחומו. ככתוב: "ולבני אהרון נתנו את עיר מקלט הרוצח את חברון ואת מגרשיה ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתיר ואת מגרשיה ואת אשתמוע ואת מגרשיה." (יהושע כ"א, פסוקים י"ג-י"ד).

 ביער למעלה מארבעה מיליון עצים ובהם עצי מחט - אורן ירושלים וברוש מצוי; עצים רחבי עלים - אלה אטלנטית, אשל, שיזף מצוי, חרוב מצוי, אלת הבוטנה (הפיסטוק); עצי בוסתן - זית, תאנה, אקליפטוסים, שיטים, כרמים ליין; ושיחים שונים כמו רותם המדבר, שיח אברהם מצוי ועוד. בשנים האחרונות פותחו דרכי נוף, שבילי טיול, אתרים ארכיאולוגיים, חניוני פיקניק, שהותאמו לאוכלוסיית מוגבלי התנועה, וכל זאת כדי לשמש "ריאה ירוקה" לתושבי האזור.

קק"ל הקימה, לפני מספר שנים, מאגר מים גדול ביער וניטעו בו (בקרחות היער ובשטחים הפתוחים) כרמי ענבים ומטעי נקטרינות, תפוחי עץ, דובדבנים ופיסטוק. המאגר, שאליו נשאבים מים בחורף, מיועד להשקיית הכרמים והמטעים, הוא תחום בגדר ואפשר לצפות בו בלבד. שולחנות לפיקניק מצויים על שפת המאגר משני עבריו.

בבקעת ערד הוקם ופועל "יקב יתיר". בו מיוצרים יינות איכותיים, מכרמים שביער ובבקעת ערד והזנים העיקריים הם זני קברנה, מרלו ושירז. בין היתר יצרו במקום יין חדש ומיוחד (בשנת 2004) הנקרא "יין בית היערן"- יין המוקדש ליערני קרן קימת, על מפעל נטיעת יער יתיר, שיצרה בית גידול מעולה לכרמים הפזורים ביער.

 המשך המסלול: מהר עמשא לתוך יער יתיר

נחזור לרכב ונשוב על עקבותינו בכביש היורד מהר עמשא. בצומת הראשונה נפנה שמאלה לכיוון "מאגר יתיר". נמשיך בכביש אספלט צר בין המטעים והכרמים (אלו נחשבים לכרמי יין, מן האיכותיים ביותר בארץ, מהם מפיקים כאמור את יינות המרלו והקברנה המפורסמים של "יקב יתיר" - הנמצא בסמוך לתל ערד).


נקודת העצירה השלישית: מאגר יתיר

נגיע אל אזור המאגר ונפנה בדרך העפר שמאלה עד לאתר התצפית שמעל המאגר (ליד קבוצת הפסלים).

מאגר יער יתיר, בנפח איגום של כ 650,000 מ"ק מים, הוקם ע"י קק"ל ונועד לקלוט עודפי מים בחורף מן הקו המוליך מצומת שוקת לערד, בכדי להשתמש בהם להשקיית המטעים והכרמים ביער, בתקופת הקיץ. המאגר הנו יחיד מסוגו וכמות המים בו הולכת ומצטמצמת ככל שניכנס לתוך הקיץ. סביב המאגר דרך נופית טובה לכל רכב ואנו נמשיך בה תוך תצפית מתמשכת על המאגר מכל צדדיו. משני עברי המאגר, בסמוך לדרך, חניונים מוסדרים לפיקניק (עם שולחנות קק"ל).

המשך המסלול: ממאגר יתיר אל "שביל המתקנים החקלאיים" וחורבת ענים

לאחר הקפת המאגר, בקצהו הדרומי, נגיע לצומת דרכי עפר סלולות ונפנה שמאלה (לכיוון מערב) בדרך העפר המסומנת בשילוט כ"דרך המאגר", המובילה ל"שביל המתקנים החקלאיים" ולחורבת ענים.
ניסע בדרך עד שנגיע לרחבת חנייה סלולה ובצמוד לה חניון מוסדר ומוצל, עם מי שתייה ושולחנות קק"ל. כאן נוכל לערוך הפסקה קצרה למנוחה ואכילה.

נקודת העצירה הרביעית: חניון "שביל המתקנים החקלאיים"

לאחר ההפסקה הקצרה, נתארגן להמשך.
נערוך כאן טיול רגלי קצר במורד (טיול של כ 20-25 דקות בשביל נוח).
בכדי למנוע את הצורך לחזור ברגל חזרה לנקודת המוצא - מוצע לרדת עם מספר כלי רכב ונהגים בלבד, אל החנייה שליד חורבת ענים (כ 500 מ' במורד בהמשך הדרך בה הגענו - עד לכביש היער ושמאלה כ- 100 מ' עד לחנייה), שם ניתן להשאיר חלק מכלי הרכב ולחזור עם היתר לחניון (ובתום הביקור בחורבת ענים להחזיר את הנהגים להביא את הרכבים שהושארו בחניון או לשלוח את הרכב עם הנהג לחנייה של חורבת ענים והוא יעלה מולנו ב"שביל המתקנים החקלאיים" וירד אתנו חזרה).

בתום ההתארגנות נצא לטיול הרגלי ב"שביל המתקנים החקלאיים" ובהמשך לביקור בחורבת ענים.


טיול רגלי וסיור באתרים: "שביל המתקנים החקלאיים" וחורבת ענים.

"שביל המתקנים החקלאיים"

בראשית דרכנו נבקר בגת, בה בוצעה בתקופות קדומות פעולת הפקת התירוש. הגת חצובה בסלע בשלושה משטחים מדורגים: דריכת הענבים ברגליים יחפות נעשתה על משטח הסלע העליון, הגדול והשטוח שלפנינו; ממשטח סלע זה גלשו הענבים הדרוכים אל המשטח השני - מעין תא קטן ששימש לשיקוע המוצקים; כשנתמלא הבור ושקעו בו חומרי הלוואי, עבר התירוש לתוך בור עמוק ומשם אל כלי קיבול, בדרך כלל כדי חרס. לאחר מילויים רוכזו הכדים ב"אוצרות" (מחסנים תת קרקעיים) עד גמר תהליך התסיסה והפיכתו של התירוש ליין.

מן הגת נעבור לבור מים - שריד למאגר מים תת קרקעי שנחצב בסלע. המאגר דמוי הפעמון רחב בקרקעיתו ונעשה צר יותר בחלקו העליון. בור המים היה מקור המים החשוב ביותר שעמד לרשותם של תושבי ספר המדבר. בעת ירידת הגשמים המועטים באזור זה זרמו מי הגשם על משטחי הסלע ונוקזו דרך תעלות שהותקנו לשם כך ונאגרו בבור המים. בטרם נקוו המים בבור, שקעו כל חומרי הסחף שהתערבבו בהם בבור שיקוע קטן. בסמוך לאחד הבורות נוכל לראות רהט ששימש להשקיית הצאן.

מבור המים נמשיך ללכת לכיוון המפרכות החצובות מסלע. מפרכה היא המתקן בו כותשים את הזיתים לפני הבאתם לבית הבד לתהליך הפקת השמן. במרכז האבן השוכבת נקב לתוכו הוכנס ציר עץ. לציר אנכי זה חובר ציר אופקי שהוחדר לנקב באבן המפרכה האנכית. על משטח האבן הונחו זיתים או דגנים והם רוסקו או נגרסו על ידי האבן האנכית, תוך כך שפועלים או בהמות עבודה סובבו אותה. מן המפרכה הועברו הזיתים המרוסקים למתקן כבישה לשם עצירת השמן.

לאורך שביל המתקנים החקלאיים נוכל לראות שרידים של גדרות אבן ששימשו כמכלאות צאן.

כאמור, קיומם של מתקני חקלאות רבים בסמיכות, זו תופעה יוצאת דופן. הדבר מעיד על כך שבמקום היה ריכוז גדול של תושבי קבע, שעיסוקם העיקרי היה בחקלאות ובעיבוד מוצריה. ייתכן שאולי פעל כאן גם "בית חרושת" זעיר לייצור מתקנים חקלאיים שהועברו למקומות אחרים.

סמוך לסופו של השביל נוכל לבקר במערת קבורה. בקצה המדרון מסתיים סיורנו בשביל המתקנים החקלאיים. אולם אנו נמשיך, נחצה את ערוץ הנחל הרדוד (נחל ענים) ונעלה בין שרידי המבנים וגדרות האבן, אל חורבת ענים.

זהירות: במקום מערות ובורות מים ואין לסטות מהשביל.

חורבת ענים

הכפר הקדום ענים, הגיע לשיא פריחתו בתקופה הביזאנטית ("תקופת המשנה והתלמוד"), בעיקר מהמאה הרביעית עד השביעית לספירה. זאת כחלק ממערך ההתיישבות החקלאית בשולי הר חברון, בספר המדבר.
הישוב היה מעורב - יהודי ונוצרי - כאשר "הרובע היהודי" היה באזור החשוף מעצים, מדרום לכביש האספלט ו"הרובע הנוצרי" נמצא מצפון בתוך השטח המיוער.
הישוב כולל שרידי מבנים, מערות מגורים, חצרות וגדרות צאן וכן שני מתחמים גדולים: מצודה ישראלית בפסגת הגבעה ובית כנסת.
את הסיור נתחיל בתצפית ממתחם המצודה. בראש גבעת חורבת ענים, נמצאים שרידי מצודה מימי המלוכה (מתקופת מלכות יהודה - כנראה החל מהמאה השמינית לפני הספירה). זהו בניין ריבועי שעובי קירותיו כ 5 מטר. מניחים שלאחר חורבן בית שני שימשה המצודה את המתיישבים החקלאיים במקום.

לאחר מכן נוכל לבקר במערת מגורים (ממנה יוצאת מחילת מפלט לאחת החצרות הסמוכות) ונסיים בבית הכנסת.

בית הכנסת נוסד כנראה במאה הרביעית לספירה והתקיים כארבע מאות שנה. החל מן התקופה המוסלמית הקדומה ועד לתקופה הממלוכית, הוסב בית הכנסת לשמש כמסגד..
בית הכנסת הוא מבנה מלבני, שהצד הצר שלו פונה לכיוון ירושלים. הוא בנוי אבני גזית גדולות ושרידיו מתנוססים לגובה שלושה מטרים ויותר. רצפת האולם עשויה לוחות אבן גדולים והגג כוסה בעבר ברעפים. בקיר המזרחי, ששימש כחזית בית הכנסת, נקבעו שני פתחים. פתחים אלה (הדומים לפתחי בתי הכנסת באשתמוע, בסוסיא ובמעון) תואמים את ההלכה הקובעת כי "אין פותחין פתחי בתי כנסת אלא במזרח" (תוספתא מגילה). לאורך הקיר המזרחי של בית הכנסת נחשפה אכסדרת כניסה (נרתקס) שבחזיתה אדנים, עמודים וכותרות. ממזרח לאכסדרה נמצאת חצר בית הכנסת ובמרכזה בור מים. בצפון אולם התפילה נחשפה בימת ארון הקודש.

מכאן נחזור למגרש החנייה, לשם יביאו הנהגים את כלי הרכב שהושארו בחניון העליון.


המשך הטיול: טיול בדרכי היער / חורבת יתיר / הדרכים הנופיות / סוסיא

אם נותר לנו זמן והמטיילים לא עייפו, ניתן להמשיך לאתרים, חניונים ותצפיות נוף נוספות במרחב היער.
לפנינו מספר אפשרויות:

  • טיולים רגליים בשבילי היער (כאשר ניתן להשאיר את כלי הרכב בכניסה לישוב שני / ליבנה)
  • טיול ברכב בדרך הנוף המזרחית (דרך עפר טובה) מהר עמשא לבית היערנים
  • טיול ברכב לחורבת יתיר ובדרך הנופית המערבית (דרך עפר טובה) היורדת אל הישוב מיתר
    ביקור באתר סוסיא (שמעבר לגדר ההפרדה..)

המעונינים לצאת מן היער בכבישי אספלט, לכיוון צומת שוקת או ערד, יכולים לבחור בשלוש דרכים אפשריות:

1. חזרה בכביש מזרחה לכיוון בקעת ערד - צומת תל ערד - ערד (וים המלח..).

2. יציאה משני (ליבנה) לכיוון צפון ומערב, בכביש 317 והמשך דרומה, בכביש 316 לכיוון מיתר וצומת שוקת (כביש זה יוצא באזור שני מתחום הקו הירוק וחוזר אליו במסוף מיתר).

3. ירידה בכביש מצומת בית היערנים לכיוון חורה וכביש 31 ומשם לצומת שוקת (מערבה) או לערד (מזרחה)

טיול נעים..

 


 

 
 
לחצו להוספת תגובה ל``בין מדבר ליער`` - מתל ערד ליער יתיר
 
תגובות
 
 
 
 
 
תיירות חבל יתיר- מועצה אזורית הר חברון
 
אתר עיריית ערד
 
תנועת אור - חיים בנגב ובגליל
 
וילות יוקרתיות לנופש
 
לחלום רחוק - טיולים למונגוליה
 
אתר 'בוטיקו' תיירות עסקית בדרום
 
דרושים
 
פורטל מנהלי משאבי אנוש
 
הסטודנט-ביקורות סטודנטים על לימודים בישראל
 
לוח המלגות הגדול בישראל
 
דירות7 בערד והנגב המזרחי
 
ארגון השומר החדש
 
אגודת הפסוריאזיס הישראלית
 
שדה בריר - ערד נגד המכרה