18/06/2018

חדשות ומאמרים

הקטן
הגדל
 
כניסת רשומים
אימייל
סיסמה
 
 

יתיר- סרטון קצרצר בהפקת משרד התיירות על אזור חבל יתיר yatirtourism
 
 
 
 
   

חדשות ומאמרים

-

המלצת האתר

-

ספר-מניצנה עד אילת /דר' זאב זיוון

 
ספר-מניצנה עד אילת /דר' זאב זיוון
לחצ/י להצגת מספר הטלפון
‏יום ראשון ‏01 ‏ספטמבר ‏2013

בספרו 'מניצנה עד אילת' דר' זאב זיוון* מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב עוסק בנגב הדרומי ומתמקד בעשור הראשון למדינה 1949-1957 בין מלחמת העצמאות למבצע קדש. "השאיפה שהספר יהיה אצל אנשים שמדריכים ומלמדים ומטיילים נגב". המסתורין, הרומנטיקה, האינטרסים והפוליטיקה לאורך הדרך. מנגב- ארץ לא נודעת, למשימה הלאומית להפוך את הנגב לישראלי. מי הם מניפי הדגלים והאם השגנו את המטרה?
מאת: ענת רסקין

 

מניף דגלים דהים- ראיון עם דר' זאב זיוון על ספרו 'מניצנה עד אילת' (הוצאה לאור-המכון למורשת בן גוריון, 2012)

למה ספור האהבה שלך דווקא עם הנגב? "לרדת לנגב היה צו התנועה של הצופים. לא הייתה שאלה בכלל. עזבתי את תל אביב ואמרתי 'לפה אני לא חוזר'. זו הייתה בחירה לחיות בנגב, להיות, לפעול וללמד פה והיא קדמה למחקר. קודם טיילתי ונהניתי מהנוף אח"כ באה האקדמיה. אני לא חלוץ בעל כורחי אני בחרתי ואני שמח שגם חלק מנכדי גרים לידי. התגשמות החלום שלי היא פתיחה מתוכננת של קורס חדש באוניברסיטה בשם 'עיצוב נוף ההתיישבות בנגב'. קורס שיאפשר חשיפה לנגב עכשיו."

דר' זאב זיוון מתגורר בישוב מיתר והתיישב בנגב לפני כ-50 שנה. שלושה עשורים העביר בקבוץ שדה בוקר בשכנות לצריף בו התגורר בן גוריון שהיה גם סנדק של בניו. הוא ניהל את ביה"ס התיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן גוריון ועשר שנים שהה כמנהל בכפר הנוער בניצנה אותו עזר להקים עם לובה אליאב.

לשדה בוקר הגיע כתלמיד י"א וחניך צופי ת"א. בדרך לאילת עצרו בני הנוער ללון בקבוץ. מאוחר יותר הצטרף כנחלאי לקבוץ, הכיר את אשתו תמרה, התחתן והם גדלו שלושה ילדים בקבוץ. בדרך עוד הספיק להיות רכז תנועת הצופים בישראל, מזכיר הקבוץ, ללמד בבי"ס למנהיגות מרכז מנדל בירושלים, ללמוד וללמד ולעשות דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון. לחקור ולכתוב על הנגב ועל יחסי יהודים ובדואים בנגב. לסייר ולהדריך מטיילים במרחבי המדבר. דר' זיוון חי ונושם נגב. לומד דרך העיניים ודרך הרגליים את השטח ושותף לעשייה המכוננת.  

22 שנים חלפו בין כתיבת מחקר לתואר שלישי והספר שנכתב בעקבותיו, עד לעריכה הסופית המספרת את ספור ההתיישבות והפתוח של הנגב הדרומי באופן קריא ונגיש לקהל הרחב. "השאיפה שהספר יהיה אצל אנשים שמדריכים ומלמדים ומטיילים נגב".

למה לכתוב דווקא על העשור הראשון? "זהו עשור מעצב. קבלו החלטות מעצבות, רעיונות, חזונות.. אח"כ היה צריך לבצע ולהבין איך להתפרנס.. חשוב שראש הממשלה יניף דגלים שחשובים למדינה. בעשר השנים האחרונות פתוח הנגב ירד ממצעי המפלגות, יותר זה לא חשוב. כיום יש תופעה שמועצות מקומיות לא מחכות לממשלת ישראל אלא פועלות ועושות - זה מהותי וחשוב". 

להפוך את הנגב 'מאדמה ללא צל לארץ נושבת'

כפי שמתאר דר' זאב זיוון בספרו 'מניצנה עד אילת' בהוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, עוד לפני הקמת המדינה היו סיורים מדעיים, מסעות מחקר, מסעות סטודנטים, משלחות ארכיאולוגיות, מסעות תנועות נוער ופלמ"ח, בניסיון למצוא מקומות להתיישבות חקלאית, תוואי לפריצת דרכים, חיפוש מחצבים ומקורות מים. הכול בשת"פ עם הצבא. הסיורים והילת הרומנטיקה סביבם היו חשובים גם בקרוב הנגב כ "חוויה המקשרת המשתתפים לשממות ישראל הרחוקות".

הנגב, ארץ לא נודעת, היה בעבר ארץ נושבת המתבססת על חקלאות מפותחת, צומת דרכים לשיירות מסחר. אבל ב-1949 היה כביש אחד בלבד ב"ש-ניצנה-סיני, כביש מנדטורי ממלה"ע ה-2 , מסילת ברזל ממלה"ע ה-1, דרכי עפר כמו מעלה עקרבים-דרך הנפט-מכתש גדול. לעין גדי הגיעו בסירות המפעל בסדום ומנחת למטוסים קטנים ליד ים המלח.

שליטת הצבא בנגב, כולל יח' המיעוטים הדרוזים, הביאה לשיפור דרכים וסלילה, לחיפוש מחצבים (נפט, אורניום, פוספטים) ע"י חיל המדע- היח' לחקר גיאולוגי שהוציאה מפות גיאולוגיות של הנגב, חוליות הצמחייה של חיל ההנדסה פעלו לפתוח חקלאות ונטיעות בערבה, מציאות ביטחונית של מלחמת מאסף בנגב מול הבדואים דרשה תנועה ברישיון צבאי, נשיאת נשק ונסיעה בשיירות. הוחלט על הקמת אזור הסייג לבדואים. ב-1947 נמצאו 66,000 בדואים בנגב. אחרי מלחמת העצמאות נשארו- 12,500 בדואים.

ההתיישבות בנגב בזמן המודרני

עם הקמת המדינה הציונית נעשתה מכוח אידיאולוגיה חלוצית-ציונית. הייתה זו משימה לאומית להפוך את הנגב לישראלי. גם מתוך צורך פוליטי-בטחוני, כדי להיאחז בטריטוריה, וגם מתוך צורך לפזר האוכלוסייה וליישב עולים חדשים (התיישבות בעל כורחם). ירידת צה"ל לדרום (אז וכנראה גם היום) הייתה גורם מפתח של הנגב כמו גם מצוקת דיור במרכז הארץ. התפיסה הביטחונית הייתה שבטחון פירושו התיישבות. יישוב השממה היה הבסיס לאחיזה בנגב במאבק לנגב ישראלי כי בריטניה, מצרים וירדן רצו את הנגב (מצרים אפילו תכננה להקים מדינה פלשתינאית בנגב). הוצאת הנגב מתחום הוויכוח הפוליטי, כלפי פנים וכלפי חוץ, היה הכרחי והיה צורך להוכיח כי הנגב הוא חלק ממדינת ישראל.

היו גם ויכוחים פוליטיים ובקורת (אז כמו היום) שהטילו ספק ביתרון שבהגנת המדינה ובכללה הנגב, ע"י פזור אוכלוסיה. טענו שיש צורך במשק ישראלי בריא, אי תלות מדינית וצבא משוכל. ללא מפעל תעשייתי בנוי על בלימה במקום לא מתאים ומפעלי פתוח מדומים. שיש לממן תעשיות יסוד מהון פרטי ולא מתקציב פתוח. שהחזקת שטח חסכונית יותר – ע"י מחנה צבאי ולא ע"י ישוב ספר שיש להוציא עליו סכומי כסף גדולים. שבנו ערים קטנות מידי ורבות מידי ושהתיישבות חקלאית לא מתאימה לנגב.. המאזנים הראו הגירה שלילית, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, רמת דיור, חינוך, מינוע, נמוכים. "שנים שמשולש הנגב היה לו מקום מיוחד על מפת ישראל בתוך הים התיכון ולא בהמשך הטריטוריאלי שלה".

"האידיאולוגיה חשובה ליצירת מוכנות להשתתפות במפעל התיישבות והכוח המניע האישי של רה"מ בן גוריון היה גורם מכריע בזמנו" מראה בספרו דר' זיוון. "מגמות הפתוח, האידיאולוגיה והמנהיג טעו בתפיסה ובדרך הראשונה שבחרו לכבוש האזור. למרות השגיאות במדיניות היה זה מעשה מכונן." אין זה מקרי מציין דר' זיוון, שבן גוריון לא קבור בבית הקברות של ראשי האומה בהר הרצל אלא באחוזת קבר משלו מול מדרשת בן גוריון בשדה בוקר. יש בזה אמירה והרבה מהסמליות.."

מה החידוש שהספר מביא? "הגעתי לעבודת המחקר כאיש הנגב שמכיר את הנגב ומתמצא בחומר ובשטח. ערכתי 120 ראיונות עם ותיקי הנגב בכדי לקבל עדות אישית רגע לפני שדור שלם הולך. נערכו מפגשים עם דמויות של פעילים שהיו מעורבים אישית במעשה ההתיישבות של הנגב. חיפשתי את האנשים הללו בכל הישובים, בכל המקומות. בקרתי בארכיונים של קבוצים ומצאתי נכסים בלתי רגילים. ארכיונים ישנים אך מסודרים לתפארת ומטופלים באהבה. לעומתם ארכיונים של ערים רבות הוזנחו או אפילו נשרפו כדי לפנות מקום. חלק מהאנשים העניקו לי במתנה מפגש עם ארכיונים פרטיים. כהיסטוריון אספתי חומרים מכול הארכיונים בכל הארץ וזה הטעם וההנאה של החוקר. בזה כוחו של הספר."

*דר' זיוון מלמד באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ובמחלקה לגיאוגרפיה ופתוח סביבתי. הוא מדריך טיולים לסטודנטים ולמטיילים ומדריך מדריכי דרך. אפשר להזמין ספרים וסיורים- zeev.zivan@gmail.com   ,   050-8625111

http://bgarchives.bgu.ac.il/mbgp/inner/inner.asp?x=3  

 
 
לחצו להוספת תגובה לספר-מניצנה עד אילת /דר' זאב זיוון
 
תגובות
 
 
 
 
 
תיירות חבל יתיר- מועצה אזורית הר חברון
 
אתר עיריית ערד
 
תנועת אור - חיים בנגב ובגליל
 
וילות יוקרתיות לנופש
 
לחלום רחוק - טיולים למונגוליה
 
אתר 'בוטיקו' תיירות עסקית בדרום
 
דרושים
 
פורטל מנהלי משאבי אנוש
 
הסטודנט-ביקורות סטודנטים על לימודים בישראל
 
לוח המלגות הגדול בישראל
 
דירות7 בערד והנגב המזרחי
 
ארגון השומר החדש
 
אגודת הפסוריאזיס הישראלית
 
שדה בריר - ערד נגד המכרה