16/10/2018

חדשות ומאמרים

הקטן
הגדל
 
כניסת רשומים
אימייל
סיסמה
 
 

אופניים- טיול אופניים מערד לים המלח
 
 
 
 
   

חדשות ומאמרים

-

חדשות סביבה

-

מוקם מרכז חקר שיטפונות במדבר

 
מוקם מרכז חקר שיטפונות במדבר
‏יום רביעי ‏30 ‏מאי ‏2018

שיטפונות חודש אפריל בנגב, האסונות והאתגרים שאלו הציבו בפני הרשויות הביאו את מרכז מדע ים המלח-ערבה להחליט על הקמת מרכז חקר שיטפונות במדבר שירכז ידע, התראות ונוהל טיפול באירועי קיצון תוך יצירת שיתופי פעולה בין כל הארגונים והגורמים הפועלים במרחב הנגב, במיוחד לאורך כביש 90 .
מאת: ענת רסקין
 

 

שיטפונות חודש אפריל בנגב ובמדבר יהודה מלאו את נחלי המדבר במים. קניוני הנחלים אוספים לתוכם את גבי המים שבועות רבים לאחר הזרימה ואלו מאפשרים למטיילים טיול בשבילי המדבר עם אפשרות לטבילה רעננה. אלו הפרסומים בימים אלו המנסים לדרבן את תושבי הארץ לטייל בנגב.

אך אירועי מזג האוויר הסוערים והשיטפונות שגרמו לאסונות ואף לסגירת מרחב הנגב במהלך חודש אפריל האחרון הראו שיש צורך בריכוז ידע, יצירת מודלים להתראות מפני שיטפונות, גיבוש צורת עבודה ושיתופי פעולה בין ארגוני הצלה וארגונים מקומיים אחרים, בזמן אירועי קיצון ולא מעט חינוך הקהל.

ביום שלישי (29/5/18) נערך יום עיון במרכז המדע ים המלח-ערבה שנמצא ליד גן לאומי מצדה. יום העיון עסק בנושא מחקרים חדשים בתחום מדידה וניטור שיטפונות במדבר, מחקרים המנסים לעקוב אחרי הגשם במטרה לחזות ולהתריע בפני שיטפונות כדי לאפשר מוכנות של התושבים, המטיילים והרשויות המקומיות. ודן בצורך בהנגשת מידע וחינוך הקהל בנושא שיטפונות והתנהגות נכונה בשטח. במהלך יום העיון נחשף כי מרכז המדע ים המלח-ערבה לקח על עצמו להקים מרכז חקר שיטפונות במדבר שלא רק ירכז את כל המידע והידע החיוניים בנושא אלא גם יהיה לו פן מעשי, ביצועי, בגיבוש נוהל לניהול המרחב באירועי קיצון ויצירת שיתופי פעולה בין כל הארגונים הפועלים בו.

שטפון במדבר הוא תופעת טבע בה כמויות גשמים יורדים על אגן ניקוז. המים מתנקזים מן השטח הרחב על ידי הנחלים לכיוון בסיס הסחיפה. זרימת נגר עילי מתחילה כאשר קצב ירידת המשקעים גבוה יותר מקצב חדירת המים לתת הקרקע. זרימה זו, מתנקזת על ידי הנחלים ומתפתח שיטפון. עוצמת השיטפון תלויה בעוצמת הגשם, משך הגשם, גודל אגן הניקוז של אותו הנחל, סוגי המסלע והמבנה הטופוגרפי של השטח ומצב הרוויה של מי התהום בתת הקרקע. במקורו סמוך לקו פרשת המים יראה השיטפון כנחל שנוצר יש מאין. התנאי להיווצרות שיטפון הוא קרקע חמה וקור ברום השמיים. תנאים אלו יוצרים אירוע קיצוני של ירידת גשם הגורם לשיטפון. בערד, לדוגמא, ירדו 72 מ"מ מי גשמים ב-3 ימים כאשר בדרך כלל יורדים 120 מ"מ בממוצע לאורך כל תקופת הגשמים..

מדוע יש שיטפונות במדבר כאשר מזג האוויר יפה?

קַו פָּרָשַׁת הַמַּיִם הוא קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז. לרוב עובר קו פרשת המים בשיא הטופוגרפי של האזור, וממנו מתפלגת זרימת המים לשני צדדיו. קו פרשת המים המחלק את ארץ ישראל לאורכה, ומפריד בין מי הגשמים המתנקזים לירדן, לים המלח ולערבה במזרח, ובין אלו המתנקזים לים התיכון במערב. הקו נמתח מגבול סיני בסביבות הר רמון, לאורך שדרת ההר המרכזית - יהודה, בנימין הרי השומרון ובצפון עובר בהרי נצרת, הר מירון עד ברעם בגבול לבנון. בצפון עובר קו פרשת המים הארצי במרכז בקעת בית נטופה, וחלקה המזרחי (שאינו מתנקז לים) מוצף בחורפים גשומים.

לכן על המטיילים להבין שגם אם הם נמצאים בנגב ומזג האוויר נאה ויבש אבל גשמים יורדים בהרי יהודה או במקור הנחל בהרים, עליהם לצפות לשיטפון שיגיע מתישהו כתוצאה מהתנקזות של מי הנחלים לכיוון מזרח- לכיוון ים המלח והערבה. דר' עמיר גבעתי מהשירות ההידרולוגי-רשות המים ספר כי לרוב הגשמים הגורמים לשיטפונות אורכים לא יותר מ-20 דק' והם יכולים להיות מקומיים ולכסות רדיוס לא גדול של מרחב. בנחל צפית למשל, ירד גשם במשך 20 דק' ברדיוס של 3 ק"מ בלבד והשיטפון שנוצר מכך גרם למותם של 10 בני נוער מקבוצת התלמידים שטיילה בנחל ולא הצליחה לצאת מהאפיק בזמן! במדידות שנערכו בנחל צאלים בשיא הזרימה עברו 380 קוב מים/לשנייה ובנחל צין בשיא הזרימה עברו 725 קוב מים/לשנייה. תארו לכם גל בגובה של 3 מ' או 7 מ' מתקרב אליכם במהירות?!

פרופ' יוני לירון מנהל מרכז המדע ים המלח-ערבה והידרולוג ציין שטמפרטורת המים צונחת בתוך 10 דקות בלבד(!) מ-28 מעלות ל-1 מעלת צלזיוס וגובה המים יכול לעלות מגובה 0 לגובה של מעל מטר וחצי. (כך לפי מדידות שנעשו לאחרונה בנחל שפן). בנחלים לא רק זורמים מים בזמן השיטפון אלא גם הרבה סחף שהמים נושאים איתם לאורך הדרך. בנחל ערוגות בשיא הזרימה נמדדו 11% שטפי סחף. מספיק כדי לשנות את תוואי אפיק הנחל ולהשאיר אחרי השיטפון נחל השונה במראהו מאותו נחל לפני השיטפון.  

שיטפון בזק הוא חזיון מרהיב. אך הוא עלול לסכן את חייהם של מטיילים לא זהירים:

- השיטפון העז הנע במהירות עלול להפתיע מטיילים בקטעים צרים של ערוצי נחל ולגרום לאסון קטלני.
- מפלים הופכים לחלקלקים.
- לא תמיד יוכל המטייל למצוא מקום מחוץ לנתיב הזרימה.
- ישנו מספר לא מבוטל של כבישים שחוצים אפיקי שיטפון ללא גשר. כלי רכב שימעיטו בהערכת עוצמת הזרם עלולים להתפתות לנסות לחצות את נתיב השיטפון, ולהיתקע או להיסחף.

שיטפון עז גורם לנזק רב לרכוש ולקורבנות בנפש. הוא פוגע בשגרת החיים של תושבי האזור, פוגע בישובים, בחקלאות האזורית, בתיירות, חושף תשתיות ואף לחסימות כבישים בעקבות אירוע עד כדי ניתוק הנגב כולו מהמדינה כפי שארע בחודש אפריל השנה כאשר כביש 90 – עורק התחבורה המזרחי, היחידי, מצפון לדרום של הארץ, נסגר לתנועה. פרופ' יוני לירון: "שיטפונות הם משאב מים חשוב. יש כיום יותר ידע מבעבר אבל עדיין יש מידע הלוקה בחסר. לכן יש צורך במחקר תאורטי וגם יישומי ובחינוך והסברה".

דר' עמיר גבעתי: "שינוי האקלים ותופעות קיצון של בצורת מצד אחד ושיטפונות מצד שני מהווים אתגר הערכות. עד השיטפונות חשבו שתהיה שנה שחונה, ינואר היה גשום בעיקר בצפון הארץ ולמרות האביב הגשום והשיטפונות באפריל כל מאגרי המים נמצאים בקו האדום או מתחתיו."

דר' חנן גינת חוקר וראש מועצה אזורית אילות ויו"ר רשות הניקוז ערבה שיתף במחקרים המראים שלא תמיד היה הנגב צחיח. נמצאו עדויות לאגמי מים גדולים שהיו קיימים בנגב לפני 2-2.5 מיליון לשנים. כמו אגם כונתילה שגודלו היה כגודלה של הכנרת (300 קמ"ר ו-40 מ' עומק) מקומו היה לאורך נחל נקרות שכיום הינו אזור צחיח קיצון. אגם ציחור בגבול ישראל-מצרים באזור הר צניפים היה בגודל של 18 קמ"ר ובאזור נמצאו מאובנים של צדפים ושבלולים שונים ואוסף "אבני יד"- כלי עבודה מאבנים של האדם הקדמון שיצא מאפריקה ועלה צפונה. גם ממול- בירדן היה אגם ג'אפר ומפרץ אילת היה אזור ביצות. למה השתנה האזור והפך להיות יבש וצחיח? אולי ים התיכון היה במיקום שונה, אולי שינוי אקלימי.. למדענים כרגע אין תשובות.

מקימים מרכז חקר שיטפונות במדבר

כרגע יש להיערך להתמודד עם משטר האקלים העכשווי ובעיקר עם אירועים חוזרים של שיטפונות. דר' אילן סתוי ודר' כרמית איש שלום ממרכז המדע, מיכה סילבר מרשות ניקוז ערבה, אדם אשל מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, כולם הציגו מחקרים ושיטות ניטור שונות הנעשות ברחבי הנגב במטרה לבנות מודלים לחיזוי שיטפונות. "אין דוגמא בעולם לכמות תחנות הניטור כפי שיש ברחבי הנגב".

גיא שחר צלם, גיאוגרף ואיש סביבה: "אין טכנולוגיה שהיא idiot-proof  " לדבריו הגורם האנושי הוא הגורם שאליו יש להתייחס ולכן יש צורך בחינוך הקהל להכרת הטבע ואיך לטייל בו. לשם כך יש לגייס כל ארגון אפשרי- לכתיבת תדריכים, מערכי שיעור, הדרכות באתרי לינה, הדרכות ואזהרות בפורומים ואינטרנט, פרסום תחקירי אירוע מפורטים עם הפקת לקחים ולמידה, הבאת סיפורים מהעולם ובעיקר חינוך המטייל הצעיר הישראלי לאיפוק, צניעות ומיומנות.

דר' יעל סטורץ-פרץ ממרכז המדע ים המלח-ערבה דיווחה על ההחלטה להקים מרכז חקר שיטפונות במדבר שירכז מחקרים, ידע וינגיש הידע לציבור. המרכז יעמוד בקשר עם ארגונים כמו רשות הניקוז, השירות המטאורולוגי, המכון הגיאולוגי, רשות המים, רשות הטבע והגנים והאקדמיה. היבט ביצועי נוסף הוא שיתוף הפעולה לתכנון הידרולוגי-הנדסי כך שאפשר יהיה לסלול ולבנות תשתית בהתאם לתנאים בשטח. איתי פרימן מנכ"ל רשות הניקוז ים המלח הסביר ופרט את תהליך הקמת המרכז וההערכות לגיבוש תרחיש ייחוס כמענה לאתגרים של ניהול אירועי קיצון במרחב. כיוון שאלו אירועים מרחביים יש גופים וגורמים שונים ורבים המטפלים באירוע החוצה גבולות מנהליים. לדבריו יש צורך לחלק המרחב והאחריות, ליצור שפה משותפת ולהיערך בהתאם. עד ספטמבר-אוקטובר 2018 כנראה שיהיה תרחיש שייתן מענה לאירועי החורף והאביב הבאים.

יש לקוות שאירועי השיטפונות באפריל 2018 היו קו פרשת המים בההערכות של המדינה בנושא כך ששוב לא נחווה אסונות וניתוק של הנגב כולו מהמדינה כתגובה לאירוע טבע כמו שיטפון במדבר.

 

 

 
 
לחצו להוספת תגובה למוקם מרכז חקר שיטפונות במדבר
 
תגובות
 
 
 
 
 
תיירות חבל יתיר- מועצה אזורית הר חברון
 
אתר עיריית ערד
 
תנועת אור - חיים בנגב ובגליל
 
וילות יוקרתיות לנופש
 
לחלום רחוק - טיולים למונגוליה
 
אתר 'בוטיקו' תיירות עסקית בדרום
 
דרושים
 
פורטל מנהלי משאבי אנוש
 
הסטודנט-ביקורות סטודנטים על לימודים בישראל
 
לוח המלגות הגדול בישראל
 
דירות7 בערד והנגב המזרחי
 
ארגון השומר החדש
 
אגודת הפסוריאזיס הישראלית
 
שדה בריר - ערד נגד המכרה