25/07/2017

חדשות ומאמרים

הקטן
הגדל
 
כניסת רשומים
אימייל
סיסמה
 
 

כביש 358 - בדרך לערד קופצים לטוסקנה Goarad / ענת רסקין
 
 
 
 
   

חדשות ומאמרים

-

חדשות ופוליטיקה

-

"פן יבולע להם"- ראיון עם ראש מועצה אזורית תמר דב ליטבינוף

 
"פן יבולע להם"- ראיון עם ראש מועצה אזורית תמר דב ליטבינוף
‏יום רביעי ‏19 ‏אפריל ‏2017

גם בוועדה לביקורת המדינה לא הצליחו להכריע מי יטפל בתופעת הבולענים בים המלח. יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר: "מקומם שהנושא נידון מספר חודשים, ומנכ"ל משרד רה"מ אינו מכיר את הבעיות הרציניות באזור". מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר: "הממשלה החליטה כמה פעמים כי משרד התיירות הוא האחראי – והוא אינו יכול להתנער מכך". שיחה על תיירות ים המלח, בולענים ואקו-טוריזם (ecotourism

מאת: ענת רסקין
 

 

ריב סמכויות בוועדה לביקורת המדינה בין משרדי הממשלה, מי אחראי על בולעני ים המלח. בעוד הממשלה הטילה במשך השנים את האחריות על משרד התיירות - שם טוענים כי אין להם ידע מקצועי לטיפול בנושא. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) "מקומם שהנושא נידון מספר חודשים, ומנכ"ל משרד רה"מ אינו מכיר את הבעיות הרציניות באזור. הממשלה לא טיפלה כראוי – ועד היום אין גורם מוסמך ואחראי שמטפל בעניין המסכן חיי אדם, מבנים ותשתיות, בשנה האחרונה לבד נפערו כ-700 בולענים, בקצב המהיר בעולם. למשרדי הממשלה אין את המשאבים לטיפול – ולכן על משרד ראש הממשלה לשאת באחריות לתקצוב ובסמכות לטיפול בנושא".

בסוף נובמבר 2016 התקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא מצבו של ים המלח.  27 שנה של התעסקות בנושא אבל נראה שמנכ"ל משרד רוה"מ אלי גרונר לא שמע ולא ידע שמדובר גם באנשים. ראש מועצה אזורית תמר דב ליטבינוף: "אם הים היה מתייבש באותו הקצב שהאש בערה בצפון אני בטוח שהממשלה הייתה מתעוררת – לצערי אצלנו זה לא המצב".

כשבועיים לאחר 'משחה ים המלח' ההיסטורי שיזם ראש מועצת תמר להעלאת המודעות למצבו העגום של הים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר מצא עצמו במוקד ולדברי יושבת ראש הוועדה, קארין אלהרר, הוא הגיע לישיבה לא מוכן, לא התמצא בחומר ונראה שרק עכשיו הוא שומע את זעקת התושבים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה ניסה במהלך הדיון להטיל את האחריות לטיפול בים המלח באופן שנראה קצת תמוה- על משרד התיירות...

מה הם הבולענים? 
הבולענים בורות עמוקים בקרקע שנוצרים כתוצאה מקריסת פני השטח זאת בשל ירידת מפלס המים בים המלח והפרת האיזון בין מי התהום המתוקים למי ים המלח המלוחים. המים המתוקים עולים וממיסים את שכבת המלח ויוצרים חללים אליהם קורסת שכבת פני האדמה על בנייניה או כבישיה. החל משנת 1989 נפערו באזור צפון ודרום ים המלח כ- 1,500 בולענים כשהגדולים בהם מגיעים לקוטר של 35 מטרים ולעומק של 25 מטרים ומהווים איום וסכנה לאנשים ומכוניות. לפי ד"ר גדעון בר מהמכון הגיאולוגי בשנת 2015 נפערו 700 בולענים וכנראה שהקצב של התפתחות הבולענים בישראל הוא המהיר בעולם. על כביש 90 עוברות בשנה כ-1,5 מיליון מכוניות באזור הנחשב לאזור תיירות מובהק.

אך מי שסבלו יותר מכול מהמצב שהולך ומחמיר עם השנים אלו תושבי קבוץ עין גדי (שליטבינוף נמנע על תושביו). הבולענים הרסו את שטחי מטעי התמרים עליהם התפרנסו והדירו את רגלי המבקרים מחוף עין גדי עד שנשאר עזוב ושומם מאדם ואפילו הים הלך ונסוג מהחוף המוכר. כך לאט-לאט נעזב האזור וחוץ מצלמי נוף שמסכנים נפשם בכדי לצלם בולען, אין יורד לים המלח..

בפברואר 2012 התקבלה החלטת הממשלה 4254, שמטרתה הגדרת תכנית ממשלתית לאזור אגן ים המלח. חלק משמעותי מההחלטה הייתה גיבוש של תכנית לאומית כוללת לטיפול בתופעה. ביוני 2015 התקיים בכנסת דיון בוועדת הפנים והסביבה, בנושא האסון הסביבתי בים המלח על רקע תופעת הבולענים. ראש המועצה האזורית תמר קרא בדיון להקמת פורום שרים שיעסוק בתכנית החירום. ראש הוועדה ח״כ דוד אמסלם טען כי התנהלות משרדי הממשלה לאורך השנים איננה משביעת רצון וכי כעת יש לתת מענה אופרטיבי לאסון בשטח. בנוסף הבטיח לברר ביחד עם ח"כ איתן ברושי לאן 'הלכו' עשרות מיליוני השקלים (55 מיליון שקלים) מתוך 120 מיליון שקלים שהוקצו לטיפול בבולענים.

ביולי 2015 בעקבות בולען שנפער בכביש 90 נפתח כביש עוקף בולענים בין צומת הכניסה לאכסניית נוער עין גדי ועד לשדות קיבוץ עין גדי כדי למנוע סיכון של רבבות המטיילים והתיירים המבקרים באתרי התיירות באזור מדי שנה. הכביש נפתח במקביל לכביש 90 שהוא עורק התנועה הראשי של האזור, תוכנן במהלך שנתיים בעקבות התפתחות תופעת הבולענים ובהשקעה כוללת של כ-24 מיליון ₪.

במאי 2016, שנה וחצי אחרי המועד, הוגשה לראשונה על ידי החברה להגנות ים המלח תכנית לטיפול בתופעת הבולענים, שהיא רק מסמך מדיניות ולא תכנית לאומית כוללת. אפילו אחרי 27 שנה של התעסקות בנושא ולאור ההתנהלות בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת נראה שים המלח על תופעת הבולענים שלו אינו פרויקט לאומי שנמצא על סדר היום של הממשלה ולכן כנראה מנכ"ל המשרד לא מגלה התמצאות בפרטי הנושא, אינו מנהל את הפרויקט וזורק את האחריות למשרד התיירות משום מה.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ח"כ קרין אלהרר: "אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אם הפעם הראשונה ששמעת על הנושא היא לפני שבוע, זאת רק אחרי כמעט 10 מכתבים, 4-5 דיונים בוועדת הפנים ורק בזכות דיון משותף של ועדת הפנים והוועדה לביקורת המדינה, והאיום בהוצאת צו הבאה, אז לכבוד הוא לי שלפחות ככה הצלחנו שהדבר יעלה על שולחנך".."אני מבקשת לקבל ממנכ"ל משרד ראש הממשלה תוך שבוע לוח זמנים למיסוד תכנית כוללת לטיפול בתופעת הבולענים- על בולעניה ועל תושבי האזור."

דב ליטבינוף ראש המועצה האזורית תמר, שפועל כבר למעלה מעשור כדי להעלות את המודעות למצב ים המלח אמר: "מעציב שהמנכ"ל לא יודע ולא מודע למצב התושבים. לקריסת התשתיות ולאי הצמיחה הדמוגרפית, שכן אנשים חוששים להגיע לכאן פן יבלע להם, תרתי משמע. צריך לעצור את ההתדרדרות ואת המוות של יישובי ים המלח: מצפה שלם ועין גדי. אנשים רוצים לשמוע מה עושים ואיך מתקצבים את הנושא לשנתיים הקרובות ומאסו בדיונים וועדות"...

והוסיף: "הטרגדיה שלנו היא שהדברים מתרחשים אט אט ולא בבת אחת כמו שריפה או רעידת אדמה, שכן אז היה נדרש טיפול מידי באזור. אני קורא למנכ"ל משרד רוה"מ להרים את הכפפה, לרכז את כל המשרדים השונים ולהקים צוות שייתן פתרונות כבר בתקציב הממשלה הקרוב". ליטבינוף הדגיש כי "גם תעלת הימים איננה פתרון - היא תעלה את המפלס ב 12 ס"מ בשנה – מול ירידת המפלס במטר שלם כל שנה. ים המלח הוא נכס לאומי ובינלאומי, והטיפול חייב להיות מערכתי, שיקום תשתיות תחבורה, חקלאות חלופית , פתרונות תיירות, שיקום הנוף, ביטוח וניקוי השטח מנזקי הבולענים". 

איתן ברושי (המחנה הציוני) הדגיש את "תחושת חוסר-האונים של חברי הכנסת ותשבי האזור מול אוזלת היד של הממשלה, וגם התכנית שכבר אושרה – לא מבוצעת" וקרא לתקציב ייעודי לטיפול, לפי אייל בן ראובן, חובה להקים מנהלת לקידום תעסוקת תושבי האזור, ואילו לדברי בני בגין (הליכוד), גיאולוג בהכשרתו, הטלת האחריות על משרד התיירות, בטעות יסודה, ועליה לשוב למשרד התשתיות ולמכון הגיאולוגי. לטענתו, ניתן לחזות את הבולענים מראש, אך לא למנוע אותם. שמעון דניאל, מנכ"ל החברה הממשלתית להגנות ים המלח, הזהיר מפורשות כי "גם עצירת ירידת המפלס, לא תמנע את תופעת הבולענים", דורון אהרן, סמנכ"ל משרד התיירות, השיב כי "הגשנו למשרד ראש הממשלה עבודה כללית ומקיפה לטיפול בעניין, ויש להטיל זאת על משרדים מתאימים – ולא עלינו", סיגל גבאי, מנהלת פיתוח התשתיות במשרד הדגישה כי כל החלטות הממשלה הטילו על המשרד הכנת תכניות בעניין – אך לא טיפול בהן, ומלווין בלאו, חבר קיבוץ מצפה שלם קרא להכיר בתופעה כ"מכת טבע" כדי שהתושבים יוכלו לשקם את פרנסתם, לאור סגירת  חוף מינרל.

לא עוד בתי מלון רבי קומות על חופי ים המלח- מעתה אקו-טוריזם (ecotourism)

דב לטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר הצהיר לאחרונה כי "מעתה נאשר רק בנייה נמוכה. לא עוד בתי מלון רבי קומות על חופי ים המלח" והסביר שאחרי טעות היסטורית של אישור בניית מלונות רבי קומות שדומים למלונות בכל מקום אחר בעולם כמו אילת, טנריף ועוד "קיבלנו החלטה להתחבר חזרה לטבע ולאשר רק בניה נמוכה אשר מתחברת לסביבה החיצונית למדבר ומכניסה את המדבר פנימה. זו תפיסה של בניה אקו-טוריזם (ecotourism) וספא אשר מחבר את התייר לסביבה הייחודית בו הוא נמצא."

המושג "תיירות אקולוגית" כולל שאיפה אידאלית לקביעת יעדים הממוקמים בטבע, הפחתת השפעה שלילית על הסביבה, הרווחים מהתיירות האקולוגית, או לפחות חלקם, מוקדשים לשימור, הגנת הסביבה, מחקר וחינוך, התיירות האקולוגית מעצימה את תושבי המקום. הקהילה המקומית מעורבת בתהליך קבלת ההחלטות, כיבוד התרבות המקומית. בכללי תיירות אקולוגית היא פחות פולשנית ונצלנית לעומת תיירות קונבנציונלית ואמורה להיות תיירות אחראית ובת-קיימא.

מהם האתגרים המרכזיים איתם מתמודדת מוא"ז תמר בנושא התיירות?

"האתגרים הגדולים הם להפוך את ים המלח לאחד מן האתרים המובילים בעולם, בנושא של תיירות יופי, בריאות, ספא ואקותוריזים. האתגר הוא לנצל באופן המקסימלי את התקציב שהעמידה מדינת ישראל עבור פיתוח האזור בסדר גודל של כמיליארד ₪. תקציב שהוא חסר תקדים במובני פיתוח תיירות בארץ".

האם תוכל לפרט אלו חופים שופצו ומה חודש בהם?

"כל חופי ים המלח הציבוריים והפתוחים לקהל ללא תשלום, הינם חופים מונגשים ומפוארים וכולם מנוהלים ומתופעלים על ידי המועצה. 16 במספר. קיים גם חוף נפרד לציבור הדתי מהטובים במדינה. קיימים שרותי חוף. כסאות מונגשים לבעלי מוגבלויות לכניסה למים. מד שעונים וטמפרטורה דיגיטליים. מקלחות/שירותים/מד"א/ שרותי הצלה".

מהו  חזון אקו-טוריזם של מוא"ז תמר? מהן הסיבות לשינוי התפיסה בתיירות? כיצד ומתי  יבוא לידי ביטוי חזון זה?

"החזון הוא לחבר את התייר לסביבה המקומית גם בתחום הבניה ולייצר לו סביבה שמתכתבת עם האזור. מצד אחד מנצלת את יתרונות המקום ומצד שני משתלבת בסביבה. הכוונה בבניית מתחם מלונאי חדש, שהוא יבנה במלונות נמוכים, משתלבים עם הסביבה, צמחיה, צבע ואופי. חזון זה קורם עור וגידים בימים אלה עם בניית חופי הרחצה החדשים ועם הכנסת התוכנית להפקדה בוועדה המחוזית".

כיצד משפיעה תופעת הבולענים על התיירות בים המלח?

"תופעת הבולענים היא אחת מן התופעות הגאולוגיות המרהיבות והמרתקות שיש ומצד שני חוסמת אזורים שלמים מיכולת פיתוח ופוגעת במרקם חיים התיישבותי ועסקי. אין ספק שזה פגע בתיירות. מצד שני ניתן ואפשר לחיות לצד הבולענים ובהשקעה ובהפניית משאבים של המדינה ניתן להמשיך ולהצמיח את האזור".

כיצד השפיעו הבולענים על תעסוקת התושבים במועצה האזורית? כיצד מתמודדת המועצה עם הנושא? האם יצרה פתרונות אלטרנטיביים?

"הבולענים פגעו בעסקים קיימים בעיקר בישוב הצפונים של המועצה, קיבוץ עין גדי: סגירת חניון, תחנת הדלק, 2 קיוסקים, כביש 90 (יצירת מעקף), חוף מס' 2. המועצה נמצאת במו"מ עם משרד מנכ"ל רוה"מ ליצירת החלטת ממשלה ייעודית אשר תמצא פתרונות אלטרנטיביים להשקעות שירדו לטמיון יחד עם הבולענים".

מדוע לדעתך ומניסיונך מתעכבת הממשלה בטיפול בנושא הבולענים? האם בכלל יש פתרון לתופעה זו? "לפתרון הבולענים אין פתרון, והממשלה עוסקת במציאת אלטרנטיביות בימים אלו".

מתי מתכוונים לעשות את קציר המלח בכדי להוריד את מפלס ים המלח? האם לדעתך יש להסתפק בהרמת הסוללה ליד בתי המלון? "פתרון קציר המלח נמצא בביצוע ויעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו על יד המדינה".

נופשים התלוננו בעבר על פגיעה בפרטיות במתחם הסולריום שליד חוף ים המלח. האם נעשו השיפורים הדרושים כדי לספק להם פרטיות (גדר פנימית חוצצת אטומה) ורמת אירוח נאותה? (שיפוץ מקלחות, שדרוג הקפטריה, הוספת לוקרים, שולחנות, כסאות שיזוף וכו'..)

"בימים אלו אנו שוקדים על תכנית להריסת הסולריום הנוכחי ולבניית מתחם חדש משוכלל ויוקרתי אשר יענה לצרכים של המאה ה-21".

מה נחשב עבורך להישג המשמעותי ביותר שלך בזמן כהונתך כראש מועצה? ומהו הנושא הבעייתי ביותר לקידום במועצה בזמן כהונתך?

"ההישג המשמעותי הוא בניית מכון המחקר ים המלח. שמירה על גבולות המועצה ושינוי התדמית של ים המלח בעיני התיירים מפנים ומחוץ. הנושא הבעייתי הוא הרחבת ההתיישבות. זהו אזור שקשה לשכנע תושבים להגיע ולבוא לגור בו, למרות היותנו מועצה איתנה עם מערכת חינוך איכותית ושירותים מוניציפליים מצוינים".

 
 
לחצו להוספת תגובה ל "פן יבולע להם"- ראיון עם ראש מועצה אזורית תמר דב ליטבינוף
 
תגובות
 
 
 
 
 
תיירות חבל יתיר- מועצה אזורית הר חברון
 
אתר עיריית ערד
 
תנועת אור - חיים בנגב ובגליל
 
וילות יוקרתיות לנופש
 
לחלום רחוק - טיולים למונגוליה
 
אתר 'בוטיקו' תיירות עסקית בדרום
 
דרושים
 
פורטל מנהלי משאבי אנוש
 
הסטודנט-ביקורות סטודנטים על לימודים בישראל
 
לוח המלגות הגדול בישראל
 
דירות7 בערד והנגב המזרחי
 
ארגון השומר החדש
 
אגודת הפסוריאזיס הישראלית
 
שדה בריר - ערד נגד המכרה